מבוא להמטולוגיה : מהי אנמיה ?

מהי המטולוגיה?

המטולוגיה היא חקר הדם בבריאות ובחולי. היא כוללת בעיות בתאי דם אדומים, תאי דם לבנים, טסיות, כלי דם, מח העצם, בלוטות הלימפה, הטחול, וחלבונים המעורבים בדמם ובקרישת הדם.

אנמיה

אנמיה היא הפרעת הדם השכיחה ביותר.                                                                                             תפקיד תאי הדם האדומים באנמיה: תאי דם אדומים נושאים המוגלובין, חלבון עשיר בברזל אשר מתחבר למולקולות חמצן בריאות ונושא אותן לכל הגוף. אנמיה מתרחשת כאשר אין מספיק תאי דם אדומים או כאשר תאי הדם האדומים אינם מתפקדים ראוי. האבחנה מתבצעת לראשונה על ידי ספירת דם המדגימה ערכי המוגלובין הנמוכים מהנורמה לגיל ולמין.

תסמינים המאפיינים אנמיה:

חולשה

קוצר נשימה

קצב לב מהיר או בלתי סדיר

תחושת הולם באוזניים

כאב ראש

ידיים או רגליים קרות

עור חיוור או צהוב

כאבי חזה

סוגים שכיחים של אנמיה:

• אנמיה מחסר ברזל: הסוג השכיח ביותר של אנמיה. מצב זה מופיע כאשר אין די ברזל בתוך הגוף. חסר ברזל מתרחש בדרך כלל על רקע של כלכלה שלא מספקת את צרכי הגוף או במקרים של אובדן דם, בנוסף קיימים מצבים של הפרעה בספיגת ברזל.
• אנמיה מחסר ויטמינים: תתכן בחסר B12 או חומצה פולית, בדרך כלל בשל ירידה בצריכתם בכלכלה. Anemia Pernicious היא מצב בו לא ניתן לספוג 12B .
• אנמיה אפלסטית: הפרעה נדירה של מח העצם ובה מח העצם מפסיק לייצר מספק תאי דם (תאי דם אדומים, לבנים, טסיות). זאת בשל הרס או חוסר של תאי גזע, בפרט כאשר המערכת החיסונית של המטופל תוקפת אותם. עם זאת, מיעוט התאים במח העצם – נראים תקינים. זיהום ויראלי, קרינה מייננת, חשיפה לכימיקלים או לתרופות גם כן יכולים לגרום לאנמיה אפלסטית.
• אנמיה המוליטית: מתרחשת כאשר תאי הדם האדומים מפורקים על ידי הטחול או בזרם הדם. תתכן על רקע מכני (מסתם לבבי דולף או אנוריזמה), זיהומים, הפרעות אוטואימוניות, הפרעות מולדות במבנה הכדורית האדומה (כגון ספרוציטוזיס) או חסרים אנזימטיים(כגון חסר G6PD).
• אנמיה חרמשית: אנמיה המוליטית תורשתית ובה חלבון ההמוגלובין אינו תקין, דבר הגורם לתאי הדם להיות נוקשים וליצור צברים בכלי הדם, בגלל בעיה ביכולתם לזרום דרך כלי דם קטנים.
• אנמיה הנגרמת מסיבות נוספות: ישנן מחלות המשפיעות על יכולת הגוף לייצר תאי דם אדומים. למשל, חולים עם מחלות כליה מסויימות מפתחים אנמיה בשל חוסר יכולת של הכליות לייצר אריתרופואטין, הורמון שתפקידו לאותת למח העצם לייצר תאי דם אדומים חדשים. כימותרפיה, המשמשת לטיפול בסרטנים שונים, יכולה לגרום לפגיעה ביכולת הגוף לייצר תאי דם אדומים חדשים וכתוצאה ממצב זה יכולה להתפתח אנמיה.

טיפול באנמיה

הטיפול באנמיה תלוי בסיבה למחלה.                                                                                    אנמיה מחסר ברזל כמעט תמיד נגרמת מאובדן דם. לעיתים יש להשלים בירור על ידי חיפוש סימנים לאיבוד דם במעי או בקיבה. אנמיות נוספות הנגרמות מחסר תזונתי, כגון חסר חומצה פולית או B12  יכולות להתרחש כתוצאה מחסרים בדיאטה או על רקע בעיית ספיגה של הויטמינים במערכת העיכול. הטיפול נע בין השלמות בתזונה ועד הוספת החסר באופן תרופתי.

האנמיה יכולה כאמור להיגרם גם ממצב כרוני, ואז טיפול במחלת הבסיס יכול להביא לשיפור באנמיה. במצבים מסוימים, כגון מחלת כליות כרונית, יתכן שהרופא ירשום תרופה כגון זריקות אריתרופואטין כדי לעורר את מח העצם להפיק עוד תאי דם אדומים.

אנמיה אפלסטית מתרחשת כאשר מח העצם מפסיק לייצר תאי דם אדומים. מצב זה יתכן על רקע כשלון מח עצם ראשוני, מיאלודיספלזיה (מצב בו מח העצם מפיק תאים אדומים בלתי תקינים שאינם מתבגרים כהלכה) או לעיתים כתופעת לוואי של תרופות מסוימות. באם יש חשד לאבחנה של אנמיה אפלסטית, המטופל יופנה לבדיקת המטולוג ובדיקת מח עצם כדי לקבוע את סיבת האנמיה. ניתן להעזר בתרופות ובעירויי דם כדי לטפל במצב זה.

אנמיה המוליטית מתרחשת כאשר תאי הדם נהרסים בזרם הדם. זאת, על רקע גורמים מכניים (כגון מסתם לבבי דולף או אנוריזמה), זיהום או מחלה אוטואימונית. לעיתים ניתן לאתר את הסיבה על ידי בדיקות דם מיוחדות ועל ידי התבוננות בתאי הדם במשטח דם. הטיפול תלוי בסיבה וכולל הפניה לקרדיולוג או מומחה כלי דם, טיפול אנטיביוטי או תרופות שמדכאות את מערכת החיסון.

לפרטים נוספים עליך לשוחח עם הרופא שלך או עם מומחה להמטולוגיה ילדים.